בריכת גלים של חוסר ודאות

1

בסוף אפריל 2017 נדב סיים את התואר השני שלו במנהל עסקים באחת מעשרת האוניברסיטאות הנחשבות לתואר שני במנהל עסקים באירופה. הוא עשה את ה-GMAT המחורבן, הגיש בקשות, עזב את העבודה, ועבר לגור בצרפת. הוא למד שנה שלמה עם 90 אנשים מאיזה 50 מדינות. הוא למד תשע שעות ביום אנגלית, ואחרי זה קרא עוד עוד וכתב עבודות ועשה חברים. הוא עבר את כל הקורסים בהצלחה. אני משאירה פה מקום להתרשמות שקטה (שלו, בעיקר).

.

.

.

זה לא היה תהליך פשוט, לעזוב את כל מה שהכרנו בישראל. לא היה שום קש ששבר את גב הגמל. לשנינו היו עבודות. לב היה בסדר גמור. היחסים שלנו עם המשפחות שלנו היו טובים. היו לנו חברים. היינו מהצד הנכון של המפה והכלכלה הישראלית. היינו שמאלנים ופמיניסטיים ועוד דברים שלא בטוח אוהבים בישראל, אבל את זה בקלות אפשר להדחיק.

ובכל זאת, עזבנו. כי רצינו משהו אחר. כי רצינו לחוות. כי האמנו בעצמנו. כי האמנו ברעיון ההומני של הגלובליות. כי האמנו ביכולת שלנו להתמודד עם חוסר ודאות.

התמונה למעלה?
Susan Hiller | The Tao of Water: Homage to Joseph Beuys 1969–2010
Felt-lined cabinet, felt squares and bottles of holy water
56 x 84 x 28.5 cm
Photo: Todd White Art Photography
Courtesy Timothy Taylor Gallery, London
Tate.org.uk

2.

כמה פעמים בשבוע אני מבלה שעה בלוחות חיפוש עבודה בשביל נדב. תמיד הייתי החפשנית של הבית. זה לא חיפוש עבודה של פעם, כמו שהייתי סטודנטית (זו הייתה הפעם האחרונה שחיפשתי עבודה בלוחות חיפוש עבודה), ותיאור התפקיד כלל כמה שורות, והציפיות היו אפשריות לתמצות. זהו חיפוש עבודה אחר, עבור אנשים בעלי כישורים, וניסיון ומסלול מקצועי, כאלו שמבלים שעות בכתיבת קורות החיים שלהם בצורה המדוייקת ביותר האפשרית.

כל מודעה כוללת את החלקים הבאים:

1. תיאור החברה.
2. תיאור המשרה ותחומי האחריות הכרוכים בה
3. תיאור המועמד האידיאלי

ביחד, אני חושבת שכל מודעה כוללת בערך 700-800 מילה. אפשר לכתוב סיפור קצר יפה מאד ב-800 מילה. הוא יכול לכלול חיים שלמים. באתרי חיפוש עבודה אין לכאורה סיפורים, רק עובדות ובקשות, אבל ברור שהעובדות והבקשות האלו מתמצות לכדי סיפור. זהו הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העתיד שלנו (ובייחוד, נדב מספר לעצמו על העתיד שלו). כמה זמן הוא יהיה בעבודה. מה הוא יעשה בה. מהי רמת הדחיפות של כל דבר בעבודה. מה יהיה התוצר הסופי. עד כמה הוא מאמין בתוצר הסופי. מי יהיו סוג האנשים שהוא יתקשר איתם. כמה מזמן העבודה שלו הוא יהיה במדינה אחרת.

סיפור. הוא יכול להתחיל כדרמה היסטורית בחלק של תיאור החברה. להמשיך לקומדיה של טעויות בתיאור התפקיד ולסיים בטרגדיה, עם רשימת הדרישות מהמועמד האידיאלי. או שהוא יכול להתחיל בתור דיווח חדשותי חסר עניין, להמשיך בתור דרמת טלוויזיה בינונית ולסיים בתור ספר הדרכה עצמית בתיאור הדרישות.

בכל אופן, אם את מחפשת עבודה בשביל הבעל שלך, לוחות חיפוש עבודה הם לא סתם רשימת בולטים חסרת פשר. הם מייצגים את כל הפוטנציאל שיש לעולם להציע לכם. וגם את שברו.

3

בסוף אוגוסט לקחנו את שלוש המזוודות בגודל מקרר שלנו מבית המלון בו שהינו ללילה אחד ועברנו לדירה השכורה שלנו בניס (כתבתי עליה כבר פעם בפריזאית). כאמור, דירה מרווחת ונעימה, במקום יפה, עם שני מזרני יחיד בלתי נסבלים, נורות שנוטות להישרף בתדירות בלתי סבירה (בצירוף תקרות גבוהות מאד) ומרפסת מטבח קטנה שהפכה להיות המקום שלנו, המקום שבו ההורים מדברים על מה שהם מצאו בלוחות. מאז השתדלנו מאד לא לקנות שום דבר לדירה. ידענו תמיד שהיא זמנית.

בסוף יוני 2017 אנחנו עוזבים את הדירה שלנו בניס. היא מעולם לא ממש הפכה להיות בית. ככה זה כשמשתדלים מאד לא להפוך אותה למשהו אישי משלך.

איפה נגור אחרי זה? זה תלוי בעבודה של נדב. אני ממשיכה לעבוד בעבודה שלי בכל מקום (ותודה לאסנת, המנכ"ל של אנקורי, על האמון. ותודה לי, על שאני מצליחה לעבוד בכל מקום). לב יילך אחרינו לכל מקום שנרצה, זה לא שיש לו ברירה (למרות שבכל שיחה בנושא הוא ממשיך להבהיר שהוא רוצה לחזור לישראל). מה תהיה העבודה של נדב? זה תלוי בלוחות חיפוש העבודה. איפה היא תהיה? זה תלוי בלוחות חיפוש העבודה. ומתי היא תתחיל? זה תלוי בלוחות חיפוש העבודה.

4.

ומה נעשה אחרי שנעזוב את הדירה בסוף יוני? ובכן, נתחיל את חופשת הקיץ. בעיקר לב ואבא שלו יתחילו את חופשת הקיץ. אני יכולה לעבוד מכל מקום. מה נעשה בחופשת הקיץ שלנו? ובכן, זה תלוי בלוחות חיפוש אחרים. טיסות. Airbnb. אתרים אחרים לדירות של חופשה. הגלובוס. כתבות תיירות, שכבר ידוע שאי אפשר להאמין בהן. עדויות אישיות של תלמידים אחרים ב-MBA. ניסיון העבר שלנו.

בלוחות חופשה אין הרבה מילים. הם צבעוניים, עם כפתורים גדולים, וממשק המשתמש שלהם נוח לאין שיעור מלוחות חיפוש העבודה (זה ממש כאילו האנשים בלוחות חיפוש העבודה מעולם לא הזמינו טיסה ב-Kayak, ולא יודעים שהאינטרנט התקדם למאה ה-21). אבל ברגע שאתה מתחיל לחפש בהם, שעון החול שלך מתהפך, והזמן שלך אוזל. הם עוקבים אחריך, הזונות. הם יודעים שהתעניינת בחופשה באוקראינה, שחקרת על מסעדה בפריז, שהתרשמת מחוף ביוון. בפעם הבאה שתנסה, הטיסה שלך לאוקראינה תהיה יקרה יותר, כמו גם המלון, הדירה וכל מה שאי פעם שאלת את האינטרנט לגביו. ברור שאפשר לעקוף את זה, אבל התחושה היא פרנואידית. תכנון החופשה שלך צריך להתבצע במסתורין.

5.

ואחרי החופשה? או, זה כבר תלוי בלוחות חיפוש דירה. בניס, הדירות המרוהטות מושכרות בין ספטמבר ליוני, כי אחרי יוני מגיע הגל הגדול והעכור של תיירים לקיץ, שמוכן לשלם הרבה יותר על דירות שהמחירים שלהן עולים בכל פעם שמביטים בהן.

ולוחות חיפוש הדירה? האמת היא שהם הנחמדים ביותר מבין הלוחות. הם לא עוקבים אחריך. הם לא מייגעים אותך במילים. הם מציעים לך חיפוש נוח למדי, שאפשר לפלטר אותו לפי מספר חדרים, ושכר הדירה, והאיזור, והתחושה הכללית. הגרסה הצרפתית שלה גם הגונה באופן מפתיע. באופן כללי, הם די אחלה.

הבעיה היא שאין לנו מושג באיזו עיר צריכה להיות הדירה הזאת. עוד לא המציאו את לוח חיפוש הדירה שיכול להציע דירה ניידת, כזאת שתיראה ותעלה אותו דבר בניס, בפריז, בלונדון ובתל-אביב.

6

אז מה עושים? ובכן, מצד אחד ישנה חוסר הוודאות, כל כל היופי וההוד והנוראות שבה. כמו תיירים אמיתיים אנחנו נעים ונדים מדי בוקר וערב על גלי החלומות בבריכת הגלים הפרטית שלנו. חולמים על לונדון (טוב, אני חולמת על לונדון), מתעניינים בדבלין, שמחים בפריז, ומתווכחים על סן פרנסיסקו (היא עוד לא נכנסה לתכניות. כל ההורים מתבקשים להירגע). העולם פתוח בפנינו. איזו תחושה חדשה ומרעננת. אבל כמו תיירים אמיתיים, בסופו של יום מלא בחלומות, אנחנו רק רוצים מזרן נוח, בריכה להעסיק את הילד, ומישהו שיאכיל אותנו בלי שנצטרך לטרוח, ואם אפשר גם ימזוג לנו ג'ין טוניק.

כתבו כבר הרבה מילים על חוסר וודאות. היא לא קלה לעיכול, אבל מצאתי (דרך Brain Picking) את הסרטון הזה, ובדקה הזאת שאני כותבת את הפוסט, נדמה לי שהוא צודק: חוסר הוודאות בהחלט יכולה להוביל לאופטימיות קוסמית. אבל אני לא מתחייבת להרגיש ככה גם מחר.