לונדון מאת לונדונית

הנחות יסוד

הקורא מוטי שמעולם לא היה בלונדון מגיע לביקור והוא ביקש שאכין לו רשימת המלצות. אני לא טובה בהמלצות, כי תמיד לפני שאני פותחת את הפה, אני חושבת על כל המקרים שבהם ההמלצות שלי לא תקפות, ועל כל ההבדלים שבמזג בין בני אדם, ועל הסיטואציות הספציפיות שבהן היה לי כיף במקומות, ומאיפה לי לדעת אם אפשר לשחזר, ובכלל מה אני יודעת על איך הזולת חווה את העולם.
מצד שני, אני גרה פה כבר שבע שנים. אני יודעת משהו על לונדון. אז הנה כמה הנחות יסוד בנוגע לרשימה הזו

  1. מה שיש ברשימה זה מקומות שהייתי בהם והיה לי כיף או טעים.
  2. אני לא יודעת מה נחשב תיירותי ומה לא. זה לונדון. הכל פה מאד יפה בלי קשר לאיפה אתה גר. כל עוד אתה נמנע בכל מאודך מאוקספורד סטריט, טרפלגר סקוור, לייסטר סקוור, שהם מקומות יפים, אבל אי אפשר לדעת את זה כי כל סנטימטר פנוי בהם מכוסה בכף רגל של תייר.
  3. לא זוכרת מחירים של דברים. למעשה, לא זוכרת בירוקרטיות של כלום. לא איזה אוטובוס מגיע לאיפה, לא כמה עולה, לא מה צריך בשביל להוציא כרטיס כזה או אחר.
  4. שאלות שאני לא מתכוונת להתייסר בהן:
  • האם שווה לנסוע עד לשם בשביל זה וכמה זמן שווה לנסוע בשביל זה?
  • האם אני צריכה לתת קרדיט לאדם שגילה לי על המקום הזה?
  • האם אני צריכה לציין את האדם שהייתי איתו שם שהוא חלק בלתי נפרד מהסיבה שהיה לי שם כיף?
    נדמה לי שיש מספיק סייגים ואפשר להתחיל.

    בשכונה שלי (Clapham /Battersea)

    2 love coffee and tea
    הקפה שלי.
    זה לא שהקפה שלהם לא חמוץ, אבל יחסית לקפה בלונדון הוא ממש הרבה יותר מר מחמוץ.
    חוץ מזה, אני אוהבת לקרוא במקומות שמרגישים כמו מערה.

    רוזה היא מסעדה תאילנדית שיש בכל לונדון, ויש גם אחת בשכונה. נדב מאד אוהב אותה. אני חושבת שהיא חמודה ושמחה בה כי נדב שמח בה.
    חשוב לדעת: ברוזה כמו בכל מסעדה תאילנדית בלונדון, הקארי הוא אותו קארי, אבל הבנאדם מחליט אם דווקא בא לו צמחוני או לא.

    אני לא חושבת שידעתי מה זה אוכל קוריאני לפני שבאתי לשכונה. האנה היא דוגמה מעולה של האוכל הזה, ודי כיף להיות שם.

    Oddons
    הגלידה הכי טעימה בשכונה ואולי בכל לונדון.

    Asda – סופר של הבזול עם כל חומרי הגלם של העולם, אבל באמת. מאד כיף שם, בעיקר בקיץ כשצריך מזגן, ובחורף כשצריך לאכול הרבה כדי .להיזכר למה שווה לחיות 

    Fox and hounds
    הפאב שאני הכי אוהבת בלונדון. טעים שם. נעים שם. זה קרוב לבית. אפשר סתם ללכת לשתות דרינק. אפשר לאכול. אפשר לבוא עם משפחה. אפשר עם חברה. אפשר עם חבורה. והוא תמיד תמיד יהיה אותו דבר.

    Marks and Spencer
    בהחלט הסופר של הביוקר, שאליו הולכים כדי לקנות, אבל גם כדי לדעת שאם אתה מעל רמת הכנסה מסויימת, תמיד יהיה לך טעים.

    Bread stall
    סה״כ דוכן ברחוב שמכין פיצה, ואפשר לעבור לידו לגמרי בכיף ולחשוב שאין מצב שיש שם אוכל טעים, אבל מדובר בפיצה מעולה מעולה מעולה וענקית ענקית ענקית. אני יודעת שזה לרוב סותר זה את זה, אבל לא שם.

    Gails
    רשת מאפיות שהיא המאפה נאמן של לונדון. אבל בניגוד למאפה נאמן, גם טעים שם. פשוט יש אותה כמו זבל בכל פינה. גם בשכונה שלי.

    בית הקברות של הקדושה מרי
    הקדושה מרי בהחלט עשתה בית קברות יפה, שמה שהכי כיף בו זה שהפסיקו לקבור בו ב-1960, אז אפשר ללכת בו בנחת ולאהוב את הירוק והשקט והכתובות על המצבות בלי לחשוב שאת מתעלמת מצער טרי.

    Humble Grape
    בלונדון סדר החנויות בכל רחוב הוא תמיד: סופר, תיווך, מספרה, בר יין, אז שלא חסר ברי יין לבחור מהם, אבל בזה הספציפי יש יין במחירים קמעוניים כל יום שני, והיינות שם ממש טעימים. גם המוס שוקולד.

    קלאפהאם ג׳נקשן היא תחנת הרכבת העמוסה ביותר באירופה מבחינת מספר הרכבות שמגיעות אליה. זה מקום איום ונורא להיות בו, אבל אם צריך רכבת שאינה רכבת תחתית, סביר להניח שהיא מגיעה לג׳נקשן.

    חצי בשכונה שלי

    Clapham old town
    הוא הכינוי לכמה רחובות מסביב לתחנת הטיוב קלאפהם קומון, שהם בעצם רחוב קינג ג׳ורג׳ בתל אביב של פה. אני מאד אוהבת להיות שם כי יש שם את כל סוגי האנשים של העולם, יש שם רכבת תחתית, יש שם פארק ואני לא יודעת מה עוד אפשר לרצות מרבע שכונה בעיר כלשהי.

    Lina stores

    אוכל איטלקי טעים מאד מאד וכבד מאד מאד. כל כך טעים, שאתה חושב לעצמך: מממ, כזה עוד לא אכלתי. כל כך כבד שאתה חושב לעצמך: האם הייתי צריך לאכול את זה?

    Jo public pizza

    פיצה של שיכורים.

    קפה קומון

    קפה יקר מדי ולא במיוחד טעים שאני אוהבת כי כשקר בחוץ וחם בפנים, החלון שם כולל נוף מושלם.

    Brixton

    תמיד טוב להגיע לבריקסטון כי למרות הכמות הבלתי נתפסת של מסוממים שוברי לב שיש בה, היא מביאה איתה ניחוחות של בלתי-מהוגנות שמשחררים את קפיצות התחת הלונדונית האופיינית.
    Book mongers היא חנות ספרים יד שנייה שכמו כל בריקסטון נראית מבחוץ כמו מחסן, אבל מבפנים היא אוצרת מציאות שלא ראיתי באף חנות אחרת.

    Brockwell Lido

    ליידו הוא שם בריטי לבריכה פתוחה שבה אנשים שוחים אורך של בריכה אולימפית בחוץ במדינה שיש בה חורף אמיתי, בעודם ממלמלים לעצמם ״תיכף אתחמם״ ולא יודעים שהם תיכף ימותו מהיפותרמיה רק כי הם אנגלים מדי.
    מצד שני, כיף להיות שם בקיץ והפארק מסביב הוא ממש אחלה.

    Black Farmer

    מעדניייה בתוך הווילג׳ שנועדה להוכיח שגם שחורים יכולים לשחק אותה אורגניים ופארם טו טייבל ושיט של לבנים.
    קניתי שם ריבת צ׳ילי כל כך טעימה שהיא גורמת לבנאדם לצחוק בקול.

    Sarava Creperie Bar

    הווילג׳ של בריקסטון הוא שוק מקורה שיש בו הרבה מסעדות שנראות טעימות ואי אפשר אף פעם לדעת איפה באמת כדאי לעצור. פה יש קרפים כאילו צרפתיים במילויים מלוחים שהם ענקיים הרבה יותר מדי ומענגים כמו שרק עילפון של גבינה מותכת יכול.

    מוזיאונים

    כמובן שיש את כל המוזיאונים שכולם מכירים, אבל בשביל זה לא צריך אותי.
    The Wallace collection הוא בית של איש עשיר עם מלא חדרים ומלא אמנות. אני אוהבת ארמונות, כי יש בהם מלא דברים יפים ואפס מקריות, וזה ארמון, אבל באמצע העיר.

    Tate Britain

    את טייט בריטיין דווקא כן כולם מכירים, אבל נוטים לזלזל בו, כי הטייט מודרן הוא האח הגדול והשוויצר שלו. אבל טייט בריטיין נמצא במרחק נסיעת אוטובוס מושלמת מהבית שלי, הוא קטן במידה, יש בו את החדרים הקבועים שאפשר לסמוך עליהם שיזכירו לך שיש יופי בעולם ויש את המסדרון, שבו בכל פעם שביקרתי ראיתי משהו שהיה שווה את הנסיעה.

    Chelsea Physic Garden

    פעם צמחי מרפא היו מאד חשובים, אז ב-1673 החליטה אגודת הרוקחים של לונדון להקים גינה. מאז יצא שהגינה הזאת נמצאת בשכונה הכי עשירה של לונדון, אז צריך לשלם כדי להיכנס אליה, אבל זה שווה את זה, כי מרגישים עשירים כשנמצאים שם, ויש גם מלא צמחים יפים וקפה.

    The White cube

    גלריה של תערוכה אחת בכל פעם, שמייצגת אמנים שאני אוהבת. מבנה מאד יפה, וברחוב שמוביל אליה מלונדון ברידג׳ יש מקום שמנפחים זכוכית ואפשר לעצור בו להתחמם ולהסתכל על בנאדם שתפקידו בעולם הוא לשבת בגופיה, להזיע, ולנשוף.

    12 תגובות בנושא ״לונדון מאת לונדונית"

    1. ואוווווווווו
      כל הכבוד לך ותודה לך, למרות שההמלצות לא כווו אליי 🙂
      לנו יש חברים בלונדון, וכשאנחנו נוחתים בעיר הנהדרת הזו, והיא נהדרת יגידו המלעיזים מה שיגידו, יש לנו הדרכה. אבל חלק מהמקומות שציינת לא מופיעים אצלם במפה.
      תודה רבה רבה

      אהבתי

    2. המלצה על Asda! אני מתה על זה. זה קונספט. ואני באמת מתגעגעת לאסדה. וסיינסבוריז בפינת רחוב, זר פרחים של סוף יום בכמה פניז. וגיילז. וחיים יפים ופשוטים.

      אהבתי

        1. ממש לא, אני מתגעגעת לאסדה. ואפילו לכריכים מופקעים ולא טעימים בפרט א מנז'ה. ולאמריקנו בקוסטה. ולבירה בטמפרטורת חדר בצהריים גשומים ודיבור על ליברפול איפה הם בליגה.

          אהבתי

    3. אין לי תכנית להגיע ללונדון בקרוב, אבל ההמלצות שלך פה עושות חשק להזמין טיסה.

      בעניין מאפים- לא זכור לי שנתקלתי בGail's, איכשהו מה שבלט לי יותר לעין וזכור לי מאוד לטובה זה דווקא Paul. מקווה לזכור ולדגום את Gail's בפעם הבאה כמו גם את המסעדות האסייתיות שהזכרת.

      אהבתי

    כתיבת תגובה