וירוס – הרשימה

הריון

(לא, זו לא הדרך המוזרה שלי לספר שאני בהריון. ההריון הוא רק מטרונום פה).

פעם הייתי בהריון, וזה היה הדבר המשונה ביותר שקרה לי עד כה.

נגיד, עד 10 שבועות בכלל לא ידעתי שאני בהריון, ולא השתנה כלום באורח החיים שלי.

משבוע 36 בערך היישות שלי התרוקנה, והפכתי לכלי קיבול, מבחנה שבה מגדלים דברים.

זה משאיר בערך 26 שבועות שבהם משהו, אפילו לא מישהו, חטף אותי מצנעת ביתי, השתלט לי על הגוף ושם אותי באור הזרקורים, תוך כדי שהוא כופה עליי חוקים משונים ומשתנים תדיר. ובתוך כל זה הייתי כאילו אמורה לחיות את החיים שלי הרגילים, ולנווט בין הרצונות לצרכים.

ובכל זאת, הצלחתי. כלומר, שרדתי. זה לא היה מחזה נעים, לראות אותי מתרגזת כל בוקר על הגוף שלי, מתרגזת כל צהריים על כל מי שהיה לו משהו להגיד על ההריון שלי, ומתרגזת כל ערב כי אני לא יכולה לשתות ולעשן. אבל שרדתי. ונדב שרד לצידי.

אתמול שאלתי את גוגל: מתי שמו את ווהאן בעוצר? ובלי למצמץ, ובלי להטריח אותי באתרים אחרים חוץ מעצמו, הוא אמר לי: 23 בינואר. ווהאן מתחילה לצאת מהעוצר.

אם כך, בערך 9 שבועות. כשליש הריון. טרימסטר. אני חושבת שאני יכולה לשרוד טרימסטר אחד.

דברים שאני מצפה לקראתם

היום הוא היום האחרון של לב בבית ספר. אני ונדב עובדים מהבית כבר מתחילת השבוע. בינתיים, טפו טפו מלח מים, חוץ מדאגה לעולם ולאנשים אחרים, אנחנו צריכים לדאוג רק לשפיות שלנו. לפעמים, בשעות מסויימות של היום, יש בלבי גם שמחה קטנה שאני הולכת להיסגר בבית עם שני האנשים החמודים האלה. אלו הדברים שאני מחכה להם:

  1. להכין לחם – לחם זה דבר שלא מתיישב עם אורח החיים המודרני. צריך ללוש, ואז ללכת לשעה. לחזור לליטוף קצר, וללכת לעוד שעתיים. להוציא אוויר, ואז לעצב, ולנוח עוד קצת. בזמן הזה אפשר ללכת למאפייה ולקנות תשעים ושמונה סוגי לחמים וללכת להרוויח כסף.
    אבל אם את בבית בכל מקרה, ועוד עם ספר של פול הוליווד (הגרסה המקומית לאורי שפט, פלוס עיניים כחולות חודרות ושרמנטיות כמו ערימה של דושבגים, פלוס מבטא אירי קורע), את יכולה להכין מלא דברים. כמובן שקניתי קמח שיפון.
  2. לראות סרטים עם לב – אני אוהבת סרטי דיסני, כז'אנר. לא רק שהמבנה הידוע מראש מרגיע כמו שיר ערש, אני תמיד מאמינה בלב שלם שהנסיכה תהיה בסדר, ומתרגשת בלב שלם כשזה קורה. לב הוא בדיוק אותו דבר.
  3. לאכול צהריים עם נדב – איזה כיף זה להיפגש באמצע היום ולאכול משהו טעים, ולשמוע רכילות טריה ממקום העבודה שלו. במיוחד כשנדב מכין.
  4. ללמד את לב דברים – לב הוא תלמיד מושלם. כשמשהו מעניין אותו, הוא חוקר אותו לעומק ולרוחב ולא עוזב אותו עד שמכריחים אותו לאכול. כשמשהו לא מעניין אותו, הוא מאבד סבלנות אחרי שתי דקות. אם לא חייבים שום דבר לאף אחד, זה נורא כיף ללוות אותו בזה.
  5. לכתוב – האם אפשר בכלל לכתוב בזמנים של אי ודאות ושעמום? לא יודעת. אבל אולי אפשר, ואז זה יהיה ממש כיף, כי יהיה לי ממש הרבה זמן.
  6. להשתכר בהפתעה.

חופשת לידה

חופשת לידה היא זמן שהוא אל-זמן. אין יום ולילה, אין שעות, אין ממש קשר עם העולם החיצון. יש רק גאות ושפל רגשיים של האם ובנה. באחת משעות הגאות האלה, כמה שבועות אחרי הלידה, ישבתי להיניק את לב בלילה. בטח היה אחת או שתיים בלילה, נדב ישן, ואני ישבתי עם לב בסלון, וחשבתי לעצמי שהחיים שלי נגמרו. לנצח אני אהיה מחוברת לעוד יצור, שרוצה ממני הכל, ולא משאיר לי מרווח נשימה. לנצח אני אצטרך לוותר על עצמי לטובת הכלל. לנצח אהיה כבולה. ברור שבכיתי. השתדלתי בשקט, כי נדב, כאמור, ישן.

ואז נדב קם, ניגש למקרר, והוציא משם שאריות פרוסקו שנשארו ממסיבת הברית. הוא לקח ממני את לב, שנרדם לי על הידיים, והניח אותו בזהירות במיטה. ואז חזר לסלון, מזג פרוסקו לשתי כוסות, ושתינו בשקט. אחרי כמה כאלה, כבר עשינו מסיבת יוטיוב כמו שעשינו לפני הלידה, וחזרנו להיות שני אנשים מבוגרים שאוהבים זה את זה.

זו הייתה השתכרות בהפתעה, והיא הייתה הרגע הכי טוב בחופשת הלידה שלי.  

דברים שאני מפחדת מהם בהסתגרות הקרובה

  1. הזמן – לב הוא ילד בן שש, שלא יכול ללכת בלי לבעוט בכדור, שלא יכול לעשות משהו לבד יותר מחצי שעה רצוף, ואין לו תפיסת זמן בכלל. זה כמובן השלב ההתפחותי שבו הוא אמור להיות לפי הספר (לב עושה הכל לפי הספר), אבל זה אומר שהימים שבהם אנחנו אמורים לעבוד מהבית, והוא אמור להיות איתנו בבית, הולכים להיות ארוכים ארוכים ארוכים, ומאתגרים לאללה.
  2. הסידורים – הורים הם היצורים המרגיזים שמסדרים את הבית ושומרים על זמן מסכים ומקפידים על רמות הסוכר. אני שונאת להיות זאת שאחראית על הדברים האלו גם בימים כתיקונם. בימים שאינם כתיקונם, אני יכולה רק לדמיין את רמות השמירה בשער הנדרשות. מראש אני מתעייפת. (אני יודעת. לא אמורים לשמור על שום דבר מאלה כרגע. ובכל זאת)
  3. הפרטיות – זמן לעצמי. רק לעצמי. בלי פטפוטים על מנצ'סטר סיטי. אלוהים.
  4. הכתיבה – האם אפשר בכלל לכתוב בזמנים של אי ודאות ושעמום?
  5. הגיוון – לב ונדב. נדב ולב. חמודים חמודים, אבל לב ונדב, נדב ולב.
  6. הכיף – זה יכול להיות שיהיה לי כל כך כיף בלי הבלי העולם הזה, שאני ארצה לקנות בית בכפר, ואעבור לגור באסקס, כמו איזה בת 45 שגרה יותר מדי שנים בלונדון, ועכשיו עושה ייעוץ לסטרטאפים ומבלה את שעות הפנאי שלה בחוג קרמיקה. כמה מבעית!

7 thoughts on “וירוס – הרשימה”

  1. שיהיה בשעה טובה. טוב להוסיף חיים בזמן כזה. התוכניות לבידוד נשמעות נפלא. אשר לכתיבה בעת הזאת, אני פותר את זה באמצעות קריאה וכתיבה על מגפות שהיו. אותי זה מרגיע…

    1. כאמור, לא בהריון 🙂 אבל כן, קריאה וכתיבה על מגפות נשמע אחלה. אני מקשיבה לסוזן סונטג מדברת על מחלות כמטאפורה.

להגיב על chellig לבטל